בממוצע, הכנסת בישראל מכהנת 3 שנים ו3 חודשים (קצת פחות). לפי החוק, הבחירות לכנסת אמורות להתקיים כל 4 שנים (או יותר כי ״מעוגל״ לחודש חשוון הקרוב).
הכנסת ה23 תתפזר בעיקבות אי העברת תקציב ותכהן סך הכל קצת יותר משנה. זאת בעיקבות דחיות כאלה ואחרות ומתיחת חוקי ייסוד לגבולות ואף מעבר. זאת אחרי קצת פחות משנה של תיפקוד קלוקל של ממשלת חליפין וכנסת שהופקעו ממנה סמכויות תחת משבר הקורונה.
שבע הפעמים הנוספות בהם הכנסת כיהנה פחות מ-3 שנים:
1951 - הכנסת השניה מתפזרת כעבור שנתיים וחצי בעקבות מחלוקת על קיום חינוך דתי לילדי העולים החדשים.
1961 - הכנסת הרביעית מתפזרת אחרי פחות משנתיים בעקבות טלטלה שהתחילה בעסק הביש, פרשיית ריגול שבמרכזה פעולת טירור שבוצעה במצרים על ידי ישראל. הפעולה בוצעה במסווה כדי שייתקבל הרושם כאילו בוצעה על ידי אירגון טירור מצרי.
1999 - הכנסת ה-14 מתפזרת כעבור קצת פחות משלוש שנים. ראש הממשלה נתניהו משתתף בועידת וואי שבאה בעיקבות הסכמי אוסלו. מעמיק הקרע עם הימין ונסיונות להקים ממשלת אחדות עם העבודה של ברק כשלו והבחירות הוקדמו.
2009 - הכנסת ה-17 מתפזרת כעבור שנתיים ו44 שבועות. ראש הממשלה אולמרט מתפטר בעקבות המלצת המשטרה להעמידו לדין. ציפי ליבני אינה מצליחה להקים ממשלה אחרת והכנסת מתפזרת.
2013 - הכנסת ה-19 מתפזרת כעבור שנתיים וקצת. נתניהו מפטר את שותפיו יאיר לפיד וציפי לבני בטענה שהם חותרים תחתיו. לאחר הבחירות הודה נתניהו כי העילה להקדמת הבחירות היתה העברת חוק ״ישראל היום״.
2019 - הכנסת ה21 והכנסת ה-22 מתפזרות בעיקבות כשלון המאמצים להקמת ממשלה.
