ביחס למדינות אחרות, ייצוג הנשים בפרלמנט בישראל אינו גבוה במיוחד. ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי ובמגמת ירידה בשנים האחרונות - בעוד שבעולם (בממוצע) ייצוג הנשים גדל, בישראל הוא נשאר קבוע בעשור האחרון.
בעשור האחרון, במפלגה ממוצעת בישראל יש קצת פחות מ-25% חברות כנסת. מספר לא גבוה ודי קבוע. בנוסף אפשר להרגיש שממוצע הוא לא מדד מספיק כאן. למשל במפלגות החרדיות שכוחן מתחזק אין ייצוג כלל לנשים. סטטיסטית, אפשר לשאול מה השונות
לכנסת ה-25 נבחרו 29 נשים, כמעט 25% מכלל חברי הכנסת. ירידה של 1 מהכנסת הקודמת (במועד השבעתה). עלייה באחוז ייצוג הנשים שהחלה בשנת 1999, נעצרה ואחוז זה כמעט לא השתנה בעשור האחרון.
מעניין לנסות לצייר מפה פוליטית מבוססת על מידע אובייקטיבי ככל האפשר. לא כזאת שעיתונאים מגדירים או אפילו המפלגות עצמן. מי ימין ומי שמאל, איזה מפלגות קרובות ומי בקצוות שונים.
כולם נאחזים בתוצאות הסקרים כדי לבנות כל מיני טיעונים פוליטיים, ובאותו זמן גם קובעים (ובצדק) שהסקרים מוטים ולא שווים הרבה. אז ניסיתי משהו קצת אחר (בפעם השניה), ניסוי-סקר פתוח ושקוף ובלי מימון (ועם הטיות משל עצמו).
איך מתפלגים מצביעי כל מפלגה בין אשכולות המדד כלכלי-חברתי? מצביעי רעם ויהדות התורה למשל נמצאים באשכולות המדד הכלכלי חברתי הנמוכים ביותר. מצביעי מרצ והעבודה באשכולות המדד הגבוהים ביותר בממוצע. נתונים על כל המפלגות ומדד כלכלי-חברתי ממוצע של מצביעי קואליצית בנט-לפיד מול מצביעי האופוזיציה.