הילדים הם נפגעים גדולים של משבר הקורונה. עוד קשה לדעת את המשמעות של המשבר הכלכלי המתרקם. בין היתר ממשלות לוקחות הלוואות אדירות כדי לטפל במשבר. את משמעותן המלאה והשלכותיהן על דור הילדים קשה להעריך.
אבל לפני המשבר הכלכלי הנוכחי והעתידי, מה שברור הוא ששגרת חייהם של הילדות והילדים, הנערות והנערים הופרה באופן קיצוני. לעיתים נראה כאילו הם האחרונים בסדרי העדיפויות. גם כשמדובר על סגירת בתי הספר, הרבה מוזכרות השפעות כלכליות מידיות (להורים קשה לעבוד). יותר קשה להעריך השפעות נפשיות, וחברתיות והשפעות על הלימודים של הילדות והילדים, בינהם כאלה שרק השנה לומדים לקרוא. סקר של משרד החינוך מראה שכחצי מהמורים מעריכים שתלמידיהם לא יהיו מוכנים לבחינות הבגרות הקרובות.
קשה למצוא מידע על ימי בית הספר שבוטלו או הופרעו בכל מדינה מתחילת משבר הקורונה. זה גם מידע מורכב. לא תמיד הלימודים מבוטלים או ממשיכים כרגיל ויש הרבה אפשרויות באמצע. גם מבחינת הלימוד מרחוק, המגוון רחב וסוגייה מורכבת בפני עצמה. אונסקו, עורך מעקב יומי אחרי מצב פתיחת בתי הספר במדינות השונות. יש גם אי דיוקים במידע, למשל, כרגע מצויין שישראל במצב שמערכת החינוך סגורה חלקית כשבמציאות הסגירה נכון להיום היא מלאה פחות או יותר (באופן רשמי לפחות). הנתונים פה מוצגים כמו שהם במקור. במדד קצת פשטני של נושא מסובך, אונסקו מגדירים 4 מצבים:
- סגירת בתי הספר בגלל משבר הקורונה
- סגירת חלקית של בתי הספר בגלל משבר הקורונה
- חופשה מתוכננת של בתי הספר
- בתי הספר פתוחים כרגיל
בגרף פה רואים את מדינות ה-oecd וכמה ימי בית ספר שובשו (סגירה מלאה או חלקית) במהלך משבר הקורונה בכל מדינה, בלי שכוללים בזה חופשות מתוכננות. ישראל מחזיקה פה במקום ב-8 הלא בהכרח מכובד.
אפשר גם להסתכל על אותו גרף, על ציר הזמן.
כל מדינה היא שונה, ויש פרמטרים רבים שמשפיעים על הנושא. במדינות גדולות, די ברור שחלק גדול מהזמן יש מצב של ״סגירה חלקית״ גם בגלל שלפעמים המשבר מנוהל ברמה מחוזית או של מדינות פנימיות. אם מסתכלים רק על מדינות עם פחות מ20 מיליון תושבים, ישראל כבר במקום השלישי מבחינת כמות ימי בית הספר ששובשו אחרי צ׳ילה וצ׳כיה. במדינות עם פחות מ11 מיליון (פלוס-מינוס החציון מבחינת גודל האוכלוסיה) תושבים בoecd, בישראל שובשו הכי הרבה ימי לימודים מלבד צ׳כיה (גרף בהמשך).
מלבד גודל, מעניין גם להסתכל על מצב סגירת בתי הספר הזה, בהקשר של מדינות עשירות יותר מול עניות יותר.
למתקדמים, פה גרפים שמראים, כמה ימי בית ספר בוטלו באופן מלא או חלקי, על פי גודל המדינה ועל פי התל״ג לנפש. אפשר לראות פלוס מינוס את הקורלציה שמצפים: במדינות גדולות, יש יותר בלאגן ובתי הספר נסגרים יותר, ככה גם במדינות עניות יותר מבחינת התל״ג לנפש. בשני הגרפים, מי שמעל לקו המגמה נוטה לכיוון יותר ימי לימודים ששובשו ביחס למדינות באותו גודל או עם אותו תל״ג לנפש. גרף שלישי הוא גרף ימי שיבוש בית ספר מצטבר לאורך זמן, כמו קודם רק למדינות ה-oecd עם פחות מ11 מיליון תושבים (בערך החציון).
לסיכום, האם ישראל ניהלה את מערכת החינוך שלה במשבר הקורונה (בינתיים) בצורה טובה ביחס למדינות אחרות? קשה להגיד, קשה לדעת מה נכון לעשות עם הקורונה הזאת וקשה לקחת בחשבון תפקוד ארוך תווך של המדינה. הנתונים שרואים פה מראים שלכל הפחות, שיגרת בתי הספר בישראל לא משהו, או שהנושא אינו גבוה במיוחד בסדר העדיפויות.
למזכרת, לוח שנת 2020 העצובה בבתי הספר בישראל:
מידע
