עשור למחאה החברתית. ביולי 2011, דפני ליף הקימה אוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה על מחירי הדירות בעיר. דפני ליף הקימה את האוהל הראשון ברוטשילד לאחר שהסתיים חוזה השכירות שלה ולא הצליחה למצוא דירה להשכיר.
מאז השתנו דברים רבים בישראל ורבים נשארו ללא שינוי. אפילו ראש הממשלה התחלף לאחרונה. בהפגנות הראשונות היו הרבה קריאות ״ביבי הביתה״, דפני ליף קראה להפגנה ״לא פוליטית״. מה שזה לא אומר. הקריאה הראשית בהפגנות היתה ״העם דורש צדק חברתי״, קריאה כללית של תסכול מכלכלה קפיטליסטית שמסתכלת רק על מספרים ומאקרו והתייעלות בזמן שאנשים רבים מתקשים למצוא רווחה, צמיחה, יצירה ואושר (ועושר גם).
הכלכלה הישראלית צמחה ממשהו כמו 34,000$ תוצר מקומי גולמי לנפש ב2011 למשהו כמו 44,000$. עליה של כ-30% בעשור. עם זאת, ישראל נשארה מדינה עם אי-שוויון מהגבוהים בעולם המערבי.
בגרף פה רואים את השינוי בשכר הממוצע בישראל מול השינוי במחירי הדירות. מחיר הדירה הממוצע עלה ב-32% בזמן שהכר הממוצע עלה ב-28%. נהיה עוד קצת יותר קשה לקנות דירה מהבחינה הזאת.
המחאה החברתית התחילה בתל אביב, מקום בו צעירים ומבוגרים אוהבים לחיות ועיר בה חיים הגיוניים עם שילוב של מגורים, עבודה, ותרבות ופנאי (ואנשים יכולים למשל ללכת ברגל/תחבצ לעבודה עע סוגיית פקקי התנועה הקשים בישראל). הגרף הבא מראה את השינוי במחירי הדיור בתל אביב מול השינוי בשכר הממוצע במשק.
מה רואים פה? יכול להיות פה כמה מסקנות. בממוצע יותר קשה לקנות דירה בתל אביב מבעבר זה ברור. וגם בעבר זה לא היה קל. בשילוב שני הגרפים אפשר לראות שתל אביב ״מתרחקת״ ממדינת ישראל. מחירי הדירות עלו בצורה חדה יותר מהשכר הממוצע בישראל. אבל יותר מכך, בתל אביב התרחקו המחירים מהשכר הממוצע הרבה יותר וגם ממחיר הדירה הממוצעת בכל ישראל.
העם דורש צדק חברתי.
הלוואי שנקבל, מי יכול להתגד לזה?
מידע: madlan.co.il, הביטוח הלאומי
